מאמרים
 וכתבות
 טיפות

התמודדות עם חרדות במצבי לחץ / ד"ר גילה מצליח ליברמן

ימים אלו הם ימים לא פשוטים, קולות המלחמה והשינוי בשגרת היומיום שנכפו עלינו, גורמים לכך שתחושות של מתח, חרדה, דאגה וחוסר ביטחון, הינן חלק בלתי נפרד מחיינו, ומשפיעות על היומיום של ילדינו ושלנו. המבצע הצבאי "עופרת יצוקה" החל בעזה כאשר הילדים היו במהלך חופשת החנוכה ועל פי ההנחיות של פיקוד העורף ומשרד החינוך הלימודים טרם חודשו. הילדים והמבוגרים כאחד שוהים במקומות סגורים ובמרחבים המוגנים.
 
נוכח המציאות הקשה, תפקידנו כהורים הופך מסובך במיוחד, שכן עלינו להשרות תחושת ביטחון לילדים, בשעה שאנו עצמנו חווים תחושה של חוסר ביטחון. חשוב לשים לב ולהתייחס לרגשות שלנו ושל ילדינו. התעלמות מהם לא גורמת להם להיעלם. תפקידנו כהורים הוא לתת לגיטימציה לביטוי רגשי, לשוחח עם הילדים, לזהות את הרגשות ולקרוא להם בשם "פחד", "עצב", "כעס" וכדומה. חשוב להציע לילדים דרכים להביע רגשות אלה דרך ציור, משחק, הצגה, סיפור, הומור או באמצעות כל דרך יצירתית אחרת.
 
עלינו להסביר לילד במילים פשוטות וברמת פירוט שמתאימה לגילו, מה קרה. מידע מדויק מצמצם את אי הודאות, מרגיע ומונע היסחפות אחרי דמיון ושמועות. הדבר חשוב במיוחד בקרב ילדים צעירים, אשר חשיבתם קונקרטית והם עדיין מתקשים להבחין בין דמיון ומציאות. טוב נעשה אם נגביל את חשיפתם לאינפורמציה שאינם מסוגלים לעבד, וזאת ע"י צמצום היקף חשיפתם לאמצעי תקשורת.
 
החשיפה לאמצעי התקשורת, מפגישה את הילדים עם מושגים מאיימים כגון: קסאם, גראד, ממ"ד, צבע אדום ועוד. ילדים, גם אם אינם מבינים עד הסוף את משמעות המידע שהם רואים או שומעים, קולטים את המתרחש סביבם ומגיבים לכך בהתנהגויות שונות. במצב שכזה, על המבוגר להקנות לילד מידע חיוני על המתרחש בשפתו של הילד ובעזרת מושגים השאובים מחייו. על המבוגרים להעביר לילד מסר של ביטחון. על כך שכוחות הביטחון פועלים ללא לאות על מנת להשיב את הביטחון לחיינו.
 
יש להנחות את הילד, בהתאם לגילו, כיצד עליו לנהוג ומה אמצעי ההגנה בהם הוא יכול לנקוט. יש ללוות אותו למרחב המוגן, לשתפו בארגון החפצים במרחב המוגן. כדאי להציע לילד להכניס חפצים האהובים עליו, כגון משחק או בובה. כל אלו יכולים לטעת בילד תחושה של שליטה וכך להפחית את רמת החרדה בה הוא מצוי.
 
התגובות למצב החירום מושפעות מגיל הילד, רמת התפתחותו, אישיותו ועוד. חשוב שאנו ההורים נגלה רגישות רבה לשינויים בהתנהגותם של הילדים. תיתכן עלייה בהתפרצויות בכי, חרדה גוברת במצבים של פרידה מההורים, שינויים בדפוסי האכילה, קשיי ריכוז, וחזרה להרגלים קודמים כגון: מציצת אצבע, הרטבה, עקשנות יתר, קשיי שינה והתעוררות במהלך הלילה. התגובות עלולות להגיע מיד עם ההיחשפות למצב מעורר חרדה, ולעיתים תגובות אלה מושהות ומופיעות במצב מאוחר יותר. אלה תגובות נורמאליות וצפויות במצב של דחק, בו יש איום חיצוני והשגרה מופרת.
 
שגרה היא אלמנט משמעותי ביותר בהפחתת תחושת הלחץ הסובייקטיבית. רצוי לשמור על סדר יום רגיל ככל שניתן, שכן השגרה מעניקה תחושה של ביטחון וקביעות. כדאי לשמור על סדר קבוע של ארוחות, לימודים (אם מתקיימים), סדרי שינה, מפגשים עם חברים ועוד.
רצוי להעניק לילדים תשומת לב רבה מהרגיל, לתת להם תפקידים מוגדרים ולשלב את הבוגרים בפעילויות של סיוע, על-מנת ליצור התמודדות פעילה עם מצב הדחק וניתוב המתח לאפיקים חיוביים.
 
בכל מקרה בו להורים יש שאלות, ספקות או תהיות באשר לילדם – מומלץ לפנות לייעוץ והכוונה של איש מקצוע. התייעצות שכזו יכולה להרגיע, להפחית חרדות בקרב ההורה המודאג, לעיתים קבלת עצות יישומיות וטיפים יכולים לסייע רבות.
               
נסיים באופטימיות זהירה. העולם השתנה וממשיך להשתנות ועלינו ליהנות מהיומיום. גם במצב מלחמה, יש להמשיך לצחוק ולהשתובב עם הילדים, להקריא להם סיפורים אהובים, לטייל וליהנות עמם (ככל שניתן), כי אלו הם מקורת הכוח המזינים אותנו בהתמודדות היומיומית ובפיתוח חוסן נפשי.
 
ד"ר גילה מצליח-ליברמן
פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה
מנהלת השירות הפסיכולוגי ב"אזור" שימשה בעבר כפסיכולוגית מחוזית של מחוז תל-אביב
קליניקה: פרופ' שור 39 חולון 03-5563973

לדף הבית בתחום הורות וזוגיות

מאמרים וכתבות נוספים בתחום:
      

מס פקס תינוקות מידע משפטי עורך דין מסחרי עו"ד דיני משפחה עורך דין סכסוך משפחתי עורך דין דיני ירושה עורך דין משפט מנהלי עורך דין זכויות יוצרים עורך דין לשון הרע עורך דין מקרקעין הגשת עתירה מנהלית עורך דין עתירה לבג"ץ צימר צימר
אמירים צימר שחיית תינוקות